לשון הרע

עו"ד ענבר ברקוביץ אפרים

האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט כך גם הווטסאפ ושאר ערוצי התקשורת, יצרו את האפשרות המבורכת להפצת דעת הקהל. לכאורה, דמוקרטיה במיטבה, אך, יש גם צד אחר לעניין, בו דברים נאמרים ומופצים בתפוצה רחבה, ופגיעתם קשה. מטבעם של מקומות עבודה, בהם אנו מבלים שעות רבות, שניתן ויווצרו בהם חיכוכים, אשר במסגרתם יאמרו דברים קשים, לא נעימים, ולעיתים, אף לא נכונים משני הצדדים.

דברים שנאמרים במסגרת יחסי עובד מעביד בין עובדים למעסיקים או מנהלים ולעיתים למעסיקים לשעבר ולהפך עלולים להוות לשון הרע ובמקרים מסוימים עשויות להקנות למי מהצדדים עילה מוצדקת להגשת תביעה בגין לשון הרע בבית הדין לעבודה.

לא כל מקרה שבו נאמרים דברי גנאי או דברים קשים כלפי עובד, גם אם בנוכחות עובדים אחרים יגיע לכדי לשון הרע המאפשרת תביעה ופיצויי לפי חוק. בנוסף חוק איסור לשון הרע מציע מספר הגנות (הגנת אמת דיברתי, הגנת תום לב ועוד) כמו גם פסיקת בתי הדין לעבודה שקבעה כמה סייגים הראויים להתייחסות. ולכן בואו ננסה להבין במה דברים אמורים…

מהו לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 קובע כי לשון הרע היא: "דבר שפרסומו עלול (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו". כלומר, על מנת שעילת תביעה בגין לשון הרע תתגבש יש צורך תחילה בפרסום, ושהפרסום יכלול דבר שמקיים את התנאים שצוינו. חשוב לציין כי החוק אינו נותן דגש מיוחד לעניין יחסים שבין עובד למעביד. ביוש, שיימינג, ולינצ'טרנט.

מה זה שיימינג? ("ביוש" בעברית)

הוא פרסום פוסט ובו תלונה על אדם או גורם, בדרך כלל בצירוף שמו או תמונתו. הפוסט עלול להיעשות לוויראלי (מופץ בתפוצה רחבה), ולהיקרא על ידי אלפי אנשים, שחלקם ישתפו אותו עם חבריהם וחלקם אף יוסיפו עלבונות משלהם, דבר הגורם לאדם שפורסם להשפלה.

פעולת שיימינג הזוכה לתמיכה רבה ואנשים מצטרפים אל הגינויים זכתה לכינויי "לינצ'טרנט" - הלחם המילים לינץ' ואינטרנט. על אף האפקט החיובי של התופעה, שבזכותה חברות שינו מדיניות או סיפקו שירות טוב יותר לאזרח, הבעייתיות בתופעה זו שהיא בדרך כלל חד צדדית, כיוון שהמפרסם מציג את הדברים רק מהצד שלו (שעלול להיות מוטה ולא אובייקטיבי), ולא ניתן לאמת האם הדברים התרחשו כפי שתיאר (או למשל שמדובר בעלילה).

בנוסף, כאשר יוצא הפרסום מהרשת החברתית אל כלי התקשורת הביוש מקבל מינוף משמעותי ומגיע לקהלים חדשים ועוצמתו גדלה. ככל פעולה של ביוש אדם, גם פעולת שיימינג עלולה להיחשב כלשון הרע, גם כאשר סכסוך במקום העבודה מקבל במה חדשה באינטנט. במאי 2015 התאבד בישראל אריאל רוניס, מנהל סניף משרד הפנים בתל אביב, שהואשם באפליה בפוסט בפייסבוק שהתפרסם במהירות, וזכה להמשך בראיון בטלוויזיה, שבו הואשם רוניס בגזענות. רוניס ניסה לטעון אחרת, אך תשובותיו נבלעו בשטף התגובות. לאחר מספר ימים התאבד בביתו, לאחר שפרסם פוסט המציג את מניעיו. לאחר שנודע על התאבדותו של רוניס פרסמה המתלוננת הודעה בה הביעה צער עמוק.‏‏

לשמור על הפה (גם) בעבודה במקום העבודה, כאשר אינטרסים של כבוד ופרנסה מתנגשים, המרווח בין ביקורת והבעת דעה אישית לבין אמירת דברי בלע שמהווים לשון הרע הוא קטן, וניתן למעבר אפילו בחוסר שימת לב. ועל כן יש לשמר בלשוננו גם בלהט הדברים, ובוודאי, אם הלהט שכח ומצאנו עצמנו רגע לפני פרסום פוסט זועם. יש לעצור, לחשוב אם ראוי, ואז, לחשוב שוב!

אחריות שילוחית במקום העבודה הכלל הוא כי למעסיק יש אחריות שילוחית על העובד, המוגבלת רק אם העובד עשה פעולה נזיקית בזדון בכוונה תחילה וביודעין. כאשר עובד מבצע את עבודתו ובמסגרתה נאמרים דברי לשון הרע, שהותוו בפניו ככלל המעסיק גם הוא יהיה חייב אלא אם העובד הפר באופן ברור ובכוונה את הכללים שקבע מקום העבודה. כלומר, כאשר נעברה עוולת לשון הרע ע"י עובד, ניתן לתבוע הן אותו אישית והן את מקום העבודה מתוקף אחריותו השילוחית. הבעת דעה אישית או הוצאת דיבה? לא כל הבעת דעה מהווה לשון הרע. כדי שאמירה מסוימת תיתפס כלשון הרע יש להראות ולהוכיח כי היא עשויה לבזות, להשפיל ולפגוע במושא האמרה. יש להראות כי היא נאמרה שלא בתום לב ובפני צדדים נוספים.

על מנת שתתבצע עוולה, אין די בדברים הקשים שנאמרו או נכתבו, אלא יש הכרח שהדברים יפורסמו. לכן, דברי ביקורת קשים ככל שיהיו כלפי עובד או עובדת אינם בגדר הוצאת דיבה אסורה, כל עוד לא פורסמו על ידי המעסיק.

חשוב להבין: על התובע תביעת לשון הרע מוטלת החובה להוכיח תביעתו, דבר שאינו פשוט להוכחה. אך הפיצוי העומד למי שאכן עומד בכך, הוא פיצויי סטטוטורי (על פי חוק) וללא הוכחת נזק.

חזרה לכתבות בנושאי דיני עבודה וזכויות עובדים לחץ כאן

נכתב ע"י ענבר ברקוביץ אפרים, הכותבת הינה עו"ד. אין לראות באמור לעיל משום יעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. הכתוב לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.

ענבר ברקוביץ אפרים, עו"ד ומרצה
law.ibe.office@gmail.com
פייסבוק: ענבר ברקוביץ אפרים, עורכת דין