תחום היזמות נותן מענה לתושבי האזור, המעוניינים בהקמה וליווי עסק קיים.

מספק פלטפורמות מגוונות המקדמות יזמויות ועסקים:פורומים, קורסים, סדנאות, ימי עיון וכנסים.

במרכז מעברים ניתן לקבל ייעוץ וליווי אישי ליזמים.

 
ביקור אצל מישקה- חוויה מאירת עיניים
חדוה גבריאל

ביום הבחירות לפני שקיימתי את חובתי כאזרחית במדינת ישראל והביקור המלחיץ בקלפי,  לקחתי את יולי שלי לבדיקת ראייה בפעם הראשונה שלה.

האמת שעד לא מזמן בכלל לא ידעתי שצריך לקחת ילדים בגילאים כ"כ קטנים כדי להיבדק, אבל כאשר פגשתי את ארנון שגב במפגש שגרתי של פורום "נגב עסקים" אשר מתקיים מידי שלושה שבועות בקיבוץ בארי, הבנתי שכנראה אני אמא צעירה מדי מכדי לדעת שכדאי מאוד לבדוק את הילדים כבר בגיל צעיר ולוודא אם קיים ליקוי ראיה כזה או אחר .


המקום הקסום ששמו "מישקה" ממוקם בקיבוץ יד מרדכי בין גבעות דשא רחבות ידיים ופרחים מלבלבים, הדלת פתוחה ומזמינה.

נכנסתי לחדר שכולו מעוצב בטוב טעם (בהמשך הבנתי שזה בזכות ידה המוכשרת של אשתו של ארנון), בגווני תכלת ופנינה, ארונות עץ בצבע טבעי ומלא מדפי זכוכית מלאים במסגרות של משקפיים.

בפנים חיכה לי ארנון בחיוך רחב ומיד הציע קפה טעים והשרה תחושה של בית.

גם יולי הרגישה מיד בנוח והתיישבה לשחק במשחקים ובספרים שמחכים בשמחה לילדים שיבואו.





הייתי חייבת להתחיל ולשאול את השאלה שבאמת עניינה אותי-

"תמיד היה לך חלום להיות אופטומטריסט? זה מה שחשבת שתעשה כאשר היית ילד?"

ארנון חייך אלי ואמר..." האמת שלא, אני בכלל רציתי להיות פיזיותרפיסט, אני אוהב לתת שירות לאנשים, לתקשר איתם ולהיות קשוב אליהם.

אבל כשלא התקבלתי ללימודים החלטתי שאני מחפש עבודה אחרת שעדיין תיתן לי את אותה תחושה.

למדתי 4 שנים אופטומטריה אוניברסיטת בבר אילן והתחלתי לעבוד כשכיר בחנויות אופטיקה.

העבודה הייתה מלווה בקושי מכיוון שעבדתי רחוק מהבית, עובדה שגרמה לי לחזור מאוחר הביתה ולא לראות את ילדי מכיוון שבשעה שהייתי חוזר הם היו כבר ישנים.

אז החלטתי לחפש מקום קרוב וכשהבנתי שאין פה יותר מידי אופציות לעבודה בתחום, הבנתי שגם  לאוכלוסיית האזור  אין מספיק מקומות קרובים שנותנים שירותי אופטיקה כפי שאני מאמין שהם ראויים לקבלם.




ניסיתי לחבור לכמה גורמים בקריית החינוך בספיר ליצור שיתוף פעולה ולפתוח חדר בדיקות . אני אומר לך- אין דלת שלא ניסיתי לפתוח ולהיכנס דרכה.

בסוף ירד לי האסימון והבנתי שאני אצטרך להיות לעצמאי וליצור מקום שיהיה לי נעים לבוא לעבוד בו, ללקוחות יהיה נעים לבוא ולקבל שירות וגם לתת אלטרנטיבה אחרת לתושבים שמתגוררים אצלנו במועצה ובכלל באזור.

החלטתי להקים את האופטיקה ולנהלה באחריות ובסבלנות,לבודד את עצמי ככל שניתן מלחצים כלכליים, להישאר נאמן ליושר המקצועי ומסור באופן מלא ללקוחות,לתת לזמן לעשות את שלו ולבשורה לחלחל לאטה, אנשים יגיעו בזמנם, בלי לחץ ויישארו בגלל היושר והחוויה הנעימה.


"אבל איך בכלל מתחילים להקים עסק, לאן פונים? המועצה נתנה לך כלים עבור פתיחת העסק?"

"הדבר הראשון שעשיתי כעצמאי שרוצה להקים עסק היה ללכת לקורס מטעם מט"י דרך תוכנית "קרן שמש" אשר נותן כלים עבור כל יזם עד גיל 35.

הקורס היה איכותי ביותר ונתן לי את כל הכלים שהייתי צריך להתחלת דרכי.בנוסף קיבלתי יועץ עסקי אשר עיבד את הרעיון שלי ובדק האם באמת יש לפנטזיה שלי יכולת להפוך למציאות כלכלית טובה ויחד בנינו תוכנית עסקית אשר בנויה ומותאמת לעסק כמו שרציתי.

חוץ מזה, נעזרתי לאורך הדרך במרכז "מעברים נגב צפוני" אשר נתן לי עזרה בהכוונה. דרכם הכרתי גם את פורום "נגב עסקים" אשר נותן פלטפורמה עבור יזמים חדשים

וותיקים במועצות שער הנגב, בני שמעון, אשכול ומרחבים".


"אז עכשיו, כשאתה כבר בעל עסק, אתה  לא צריך את כל הכלים האלה? "

"בטח שכן, גם היום אני מעוניין להמשיך בתוכנית המשך עבור מנהלים.

עבור הלקוחות שלי אני מחויב להמשיך וללמוד בתחום האופטומטרי ועבור ילדיי ואישתי אני חייב להמשיך וללמוד את תחום העסקים. יש למט"י הרבה מה לתת ורק צריך לדעת לבקש עזרה.


"אז מה אתה בעצם מקבל מפורום "נגב עסקים"?

 "תראי , מבחינתי אני מסתכל על הפורום הזה בכמה צורות שעוזרות לי:

דרך שיווק טובה- הרי אני פוגש שם עוד אנשים ואני יכול להמשיך ולהכיר להם את העסק שלי וכולם מאזור שער הנגב ואשכול.

פונקציה חברתית- לא לשכוח שבכך שבחרתי להיות עצמאי, אני בעצם גזרתי על עצמי חיי "בדידות" במקום עבודתי, נכון שיש לקוחות שבאים ואנחנו מדברים ונהנים אבל בסוף הם הולכים ואין לי עוד עובדים שאיתם אני יושב לאכול ארוחת צהרים. ב"נגב עסקים" אני בא למפגש, מכיר אנשים חדשים שלכולנו יש מכנה ושפה משותפים, שותים יחד קפה, נהנים מארוחת בוקר ולומדים אחד את השני, מנסים לראות איך כל אחד יכול לעזור לשני ולקדם כל אחד את עסקיו.

בכל מפגש מגיע מרצה או פעילות אשר קשורה לעולם העסק והיזמות וכך אני יכול להמשיך ללמוד משהו חדש ולהמשיך להתפתח.


"יש משהו שאתה חושב שכיום לא קיים והיה יכול לעזור לך כיזם במועצה"?

"הייתי רוצה שיהיו דרכים נוספות לחשוף את כל התושבים שגרים באזור לעסק שלי כך שיהיו מודעים לפינה הקטנה שלי ביד מרדכי".

 

"איפה אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים?"

"אני רואה את עצמי עדיין כאן, עם יומן מלא תורים, ממשיך  לתת את השירות שאני מאמין בו ללקוחות שלי.

שאיפה נוספת שלי היא לבנות במקום גם מעבדת שירות למסגור והתאמת עדשות (כיום אני משתמש במעבדה חיצונית)".

 

אני נזכרת בשיחה הראשונה שהייתה לנו:"למה  זה חשוב לבוא עם הילדים בגיל צעיר בשביל הבדיקה"?

"תראי, כאשר ילד נולד המוח מתפתח ויוצר כל הזמן עוד קשרים בין המוח לבין העין.

המוח אמור ליצור את אותם הקשרים בצורה שווה בין שני העיניים, ולכן אם באחת העיניים או בשתיהן  יש בעיה והיא אינה מתפתחת בצורה נכונה חשוב לתפוס את זה עד גיל 6.

יש סבירות גבוהה לכך שאחת העיניים תהייה עצלה וכל תפרון לכך יהיה מורכב מאוד ואולי כלל לא אפשרי והבעיה היא שאי אפשר להבחין בזה סתם ככה כאשר את מסתכלת על הילד ולכן חשוב לבוא להיבדק".

 

"לילדים יש קושי להתמודד עם הבשורה שהם זקוקים למשקפים?"

"האמת שבדרך כלל ממש לא, הם אפילו שמחים להיות מיוחדים ולהרכיב משקפיים.

אבל אם כן, אני דואג לעשות את תפקידי ולגשר בין עולם האופטיקה בו אני מסביר על סוג הליקוי הקיים ובין ההבנה מה יתרמו המשקפיים בחיי הילד, ידע והבנה הם ברוב המקרים הפתרון לכל מכשול.



מה דעתך על ניתוחי לייזר לשיפור הראיה?"

"תראי, זו שאלה טריקית. מצופה ממני להיות נגדם באופן מיידי ומנוע מאינטרסים ולא זה לא כך בכלל. יש כמה עובדות שצריך להכיר, הראשונה היא שהניתוח לא יהיה לכל החיים וליקוי הראייה יחזור בסופו של דבר לאחר כמה שנים (מודה, הייתי המומה לגבי מידע זה!) 

יש אומנם לניתוחים אחוזי הצלחה גבוהים אך תלוי באיזה צד האדם נמצא בסטטיסטיקה, אם בצד הטוב אז הוא מרוצה לכמה שנים ואם לא...אז הוא יכול היות מאוד אומלל כי הנזק שיכול להגרם, הוא בלתי הפיך.

בעצם, מה שעושים בניתוח, הוא שיוף הקרנית לכחצי מהעובי שלה והיא הופכת להיות רגישה יותר.

בניסיוני נתקלתי בכמה אנשים שעברו את הניתוח והיו מאוד אומללים לצד כאלו שלקחו את הסיכון והם מרוצים מאוד.

כל אדם מבוגר ואחראי חייב לעשות תהליך למידה טוב על כל אופרציה רפואית שהוא שוקל, בפרט כאשר לא מדובר בניתוח מציל חיים".


"טוב, אחרי ששברת לי את המיתוס הזה... אני חייבת לשאול אותך לגבי עוד כמה מיתוסים שקיימים לגבי עולם האופטיקה והראייה:


האם באמת גזר תורם לשיפור הראייה?"

"האמת שלא!

בגזר יש חומרים אשר יכולים לתרום לחיזוק הרשתית אבל הם במינונים כ"כ נמוכים שזה זניח.

אבל בוודאי שאין בכך שום השפעה על "מספר המשקפיים"."

 

"צבע העיניים? יש קשר בין צבע העיניים ורמת הראייה"?

"לא (הוא מחייך), אין שום קשר. הקשתית היא זאת שנותנת את הצבע לעין לפי כמות הפיגמנטים והפיגמנט בקשתית לא משפיע כלל על איכות הראייה או המספר במשקפיים".

 

"זה שאמרו לנו כשהיינו ילדים שאם נפזול העיניים יכולות להיתקע ונשאר ככה לכל החיים, זה גם מיתוס, אה"?

"כן, שום דבר לא יכול לגרום לעין להיתקע בצורה הזו ודווקא כאשר אנחנו ממקדים ומכנסים את העיניים למקום אחד זה טוב ומחזק את העין".

 

"ראייה ממושכת בטלוויזיה , לא פוגעת בראייה"?

"לדעתי לא, אבל דווקא קריאה ממושכת יכולה לגרום לקוצר בראייה".

(טוב, עכשיו הוא גמר אותי... אולי אני בכלל לא צריכה להתאמץ כ"כ לקרוא ספרים ודווקא ההרגל המגונה שלי- צפייה בטלוויזיה בכלל לא כ"כ נורא).


"רגע.. תגיד, יש בכלל דבר כזה שנקרא- ראייה יותר טובה מ6/6"?

"כן, יש אפשרות שאנשים יראו יותר טוב מ6/6, הרי המושג הזה רואים 6/6, זה הגדרה של גודל המספרים והצורות שיש אנחנו מראים בבדיקה וממרחק מסוים (6 מטר), אם אני רואה מספרים קטנים יותר מגודל המספרים שיש בבדיקה ומאותו מרחק זה אומר שאני רואה יותר טוב מ6/6".

 

"האם יש קשר אמיתי בין בעיות ראייה ובין הפרעות קשב?"

"בוודאי, אם הילד לא רואה טוב כאשר הוא מנסה ללמוד בכיתה, הוא בהחלט יכול להיות לא קשוב ולא יצליח להתרכז בחומר שמלמדים בכיתה. לכן כאשר ילד מגיע לוועדת "שילוב" מחייבים אותו לבצע בדיקת ראייה ומיקוד ראייה".

 

"אוקי, ארנון, אבל הריון... הוא כן משפיע על הראייה,נכון"?

"בגדול- לא! במצבים קיצוניים בהם יש שינויי הורמונאלי יש אפשרות לשינויים מינורים אבל ממש לא דרמתיים, אך בהחלט הריון לא מעלה את המספר של המשקפיים".


זה נכון שמי שמרכיב משקפיים- המספר שלו יגדל יותר במשך השנים יחסית לאדם שבחר לא להרכיב משקפיים למרות שזקוק להם"?

"כל מקרה לגופו, כאשר מדובר במשקפיי קריאה המספר הולך ועולה בודאות.

בילדים ונערים ניתן לנהל דיון בשאלה- האם לתת את מלוא התיקון האופטי או חלקו עם טענות לכאן או לכאן.

אני טוען שהדיון והשאלה כולה לא רלוונטיים כלל, אלא אנחנו צריכים לבדוק מה עוזר יותר לאדם בתפקוד בחיי היום יום שלו, בעבודה, בנהיגה ובביצועיו הכלליים".

 


טוב, לאחר שארנון שבר לי כל מיתוס אפשרי, "שחררתי" אותו לבצע את הבדיקה ליולי.

יולי בת שנתיים וחצי ולא ידעתי איך היא תתנהג כשיאירו מולה בפנס ויגידו לה להסתכל עליו.

הופתעתי לטובה, יולי ישבה לי על הברכיים והייתה קשובה לכל בקשה שארנון ביקש ממנה. הבדיקה הייתה קצרה מאוד ונעימה. יולי הייתה בעננים כשארנון שלף מהמגירה בלון מאורך ומשאבה ויצר לה כלבלב תחש מנופח (חשוב שתדעו שכל ילד מקבל בלון בסוף הבדיקה ולא רק מי שבא לעשות עליו כתבה).

 

לסיום אני שואלת אותו.. "נו..אז מה הטיפ שלך ליזמים אחרים שנמצאים כאן באזור"?

"אני אתן טיפ אחד חשוב: אחרי שכבר נעשתה המכירה ללקוח והוא הלך הביתה והתנסה במוצר שמכרת לו- תתקשר, תתעניין, תשאל אם הוא מרוצה, אם הוא מסתדר איתו.

כי אם הלקוח מרוצה..הוא עכשיו יהיה עוד יותר מרוצה ממך.

ואם לא... אז תוכל לתקן ולדאוג שהוא יהיה מרוצה".


ואני אומרת...

תבואו לבקר ב"מישקה" בקיבוץ יד מרדכי, חוויה נעימה ומקצועית!

*הקליניקה ממוקמת במתחם היזמויות שבקיבוץ יד מרדכי.


לאתר של "מישקהלחץ כאן

 

לדף הפייסבוק של "מישקה" לחץ כאן