מעברים נגב צפוני - מרכז תעסוקה קהילתי

מעברים נגב צפוני פועל במועצות האזוריות: שער הנגב, בני שמעון ויואב.
 המרכז מתמחה בקידום תחום התעסוקה במגזר הכפרי מזה 13 שנים, ומהווה גוף מקצועי וייחודי העוסק בפיתוח מענים אישיים וקהילתיים בנושאי תעסוקה ופרנסה לכלל התושבים במועצות השותפות.

 
"מעברים"
תכנית לפיתוח תעסוקתי קהילתי במגזר הכפרי בשותפות משרד הרווחה,
משרד התמ"ת, המועצות האזוריות ותבת-ג'וינט ישראל

תכנית "מעברים" צמחה כמענה למשבר הקהילתי-חברתי-כלכלי במגזר הכפרי, בו מצאו עצמם רבים מתושבי המועצות האזוריות באזורי הפריפריה ללא תעסוקה, ללא משאבים אישיים וקהילתיים מתאימים להשתלבות בשוק העבודה, וללא שירותים תעסוקתיים מתאימים באזורי מגוריהם. מרכז "מעברים" הראשון הוקם בשער הנגב בשנת 1999. עם הקמת תבת בשנת 2005, התאפשרה הרחבת התכנית והפצתה לשישה מרכזים נוספים בשיתוף משרד הרווחה, המועצות האזוריות, משרדי ממשלה נוספים והחברה למתנ"סים כשותף המפעיל הארצי של התכנית.

התכנית מבוססת על אסטרטגיה משולשת של פיתוח הון קהילתי כמנוף לתעסוקה, פיתוח הון אנושי ופיתוח מערכת משולבת של הגורמים והשירותים הקשורים לתעסוקה, המהווים יחד תשתית תעסוקתית מקומית, הנותנת מענה בגישה קהילתית לצרכים התעסוקתיים המשתנים באזור.

שלושת תחומי הפעילות המרכזיים של התכנית:

א.הנחת תשתית אזורית מתכללת בתחום התעסוקה

מודל "מעברים" מהווה תשתית תעסוקתית מקומית, המשותפת לשתיים-שלוש מועצות אזוריות, היוצרות יחד יחידה אזורית המתמחה בתחום התעסוקה בראייה מתכללת. תשתית זו יוצרת את החיבורים בין תהליכים כלכליים מקומיים לבין תהליכים תעסוקתיים. התשתית המקומית עוסקת בגיבוש מדיניות תעסוקה ובאיגום משאבים, לצד גיוס "כוחות" מקומיים-כלכליים וחברתיים. תפקיד התשתית המקומית הינו ליצור שותפות מקומית ולאגם את כל הגופים המטפלים בנושאי תעסוקה וקהילה הן מהרמה הארצית –גופים ממשלתיים וארגונים ארציים, והן ברמה המקומית - המועצות האזוריות, הישובים וגורמים נוספים. תשתית זו מאגמת משאבים וידע ומאפשרת מתן שרות מגוון לתושבים כמענה למצבים התעסוקתיים המשתנים בתקופות שונות, באופן נגיש לאוכלוסיית האזור ומותאם לצרכים וליכולות של המועצות השותפות.
ב. מתן שרותים תעסוקתיים לפרט
הטיפול בפרט נעשה בגישה כוללנית בהתייחס לכל מעגלי חייו, בדגש על פיתוח המסוגלות התעסוקתית.הפעולות כוללות הקניית "כישורים רכים" כגון: ייעוץ והכוון תעסוקתי, הכנה לחיפוש עבודה עצמאי,הכנה לראיונות עבודה וסדנאות מיון, סיוע בשילוב בעבודה, תמיכה וליווי לעובדים למניעת נשירה ולקידום תעסוקתי. בנוסף, עוסקים המרכזים גם בהבניית הכשרות ומתן מידע בתחומי ההכשרה, וכן במתן מענים בתחום היזמות. התהליכים מול הפרט נובעיםמהגישה הפרואקטיבית לחיזוק יכולות ומיומנויות.
ג. עבודה עם הקהילה
מרכזי "מעברים" פועלים במרחב בו התושבים חיים בקהילות. השינויים המבניים, הכלכליים והחברתיים שהתרחשו במגזר הכפרי השפיעו על יכולת הקהילות לסייע לחבריהן להתפתח מבחינה תעסוקתית, ולהשתלב בעולם העבודה מחוץ לקיבוצים ולמושבים. לפיכך, תפקידם של המרכזים הוא לאתר ולטפל בחסמים הקהילתיים בצד זיהוי הכוחות והפוטנציאל הקיים בקהילות, יחד עם פיתוח מנגנונים קהילתיים לעזרה ותמיכה במחפשי עבודה.
הגישה הקהילתית עוברת כחוט השני בכל תחומי העבודה של התכנית. גם פיתוח הקשר עם המעסיקים באזור נעשה בגישה המבוססת על סולידאריות של מעסיקים שהם חלק מהקהילה, תוך הבניית השיח עם המעסיקים להגברת המודעות כלפי מגוון הצרכים התעסוקתיים באזור. פיתוח תחום היזמות מתבסס על ראיית היזמות כמענה לצרכי הקהילה באזור ועל יצירת קהילה פעילה של יזמים מקומיים.

הפעילות הקהילתית של המרכזים באה לידי ביטוי במגוון דרכים נוספות,כגון:
נאמני תעסוקה– סיוע לתושבים בתהליכי חיפוש עבודה: פעילים, מנהיגים ו" לא מועסקים לשעבר" שהשתלבו בעבודה מסייעים בתמיכה בבלתי מועסקים לקראת שילובם בעבודה.
רשתות חברתיות – פיתוח רשתות חברתיות לקידום בלתי מועסקים, לקידום עובדים, לפתרון בעיות ולמניעת נשירה מעבודה, לפיתוח יזמות באזור, ולמעסיקים – לפיתוח תעסוקה אזורית.
מנהיגות – בניית מנגנונים ממוסדים עם הנהגות היישובים לטיפול בתעסוקה ובפרנסה וגיוס המנהיגות הפורמלית והבלתי פורמלית להתמודדות בישובים ובקהילות עם
נושא התעסוקה.
פעולות בקהילה - היגוי, הובלה והשתתפות בפרויקטים קהילתיים בתוך היישוב ובאזור כמו: שוק איכרים, יריד תעסוקה, פורום מקצועי אזורי ועוד.

 מבנה מרכז "מעברים" - המרכז המקומי הינו שותפות בין שתיים עד שלוש מועצות אזוריות. המרכז ממוקם במבנה מרכזי ונגיש לתושבי המועצות, כאשר חלק מהפעילות נעשה בתוך היישובים עצמם. המרכז מופעל על ידי צוות מקצועי הכולל מנהל/ת מרכז, עובד/ת סוציאלי/ת קהילתי/ת, רכז/ת מדור פרט, רכז/ת קשרי מעסיקים ורכזים/ות בתחום היזמות וההכשרה. לצידם פועלים מקדמי תעסוקה ישוביים ומתנדבים בשורה רחבה של תחומים.
המרכז מנוהל על ידי ועדת היגוי של כלל השותפים המקומיים והארציים ועל ידי הנהלה פעילה המסייעת לניהול השוטף.

התכנית הארצית
תכנית "מעברים" מתנהלת ברמה הארצית כשותפות בין המועצות האזוריות, תבת-ג'וינט ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד התמ"ת ,משרדי ממשלה נוספים , החברה למתנ"סים וארגונים נוספים.
תפקיד המטה הארצי של התכנית הינו לשמר ולפתח את מודל העבודה הייחודי של התכנית, להנחילו לשטח, להעביר ידע מקצועי בין המרכזים,ולקיים מסגרות של הדרכה ופיתוח לצוות המקצועי, פיתוח מודלים חדשים, ליווי מקצועי, הפצה ושיווק.
במסגרת תכנית "מעברים" פועלים כיום (שנת 2012) ארבעה מרכזים פעילים ומרכז אחד נמצא בשלבי הקמה.
המרכז האזורי לתעסוקת הבדואים בנגב, "מרכז ריאן", התחיל כמרכז "מעברים" במועצות המקומיות חורה ושגב שלום ומבוסס על מודל תכנית "מעברים".
הפריסה הגיאוגרפית של התכנית כיום -
"מעברים נגב צפוני" - מ.א. שער הנגב, יואב, בני שמעון.
"מעברים נגב מערבי" - מ.א. אשכול, מרחבים.
"מעברים גליל מערבי" - מ.א. מטה אשר, מעלה יוסף.
"מעברים בעמק" - מ.א. עמק יזרעאל, זבולון, מגידו עמק המעיינות.
"מעברים גליל מזרחי" - מ.א. מבואות חרמון (מצטרף ב2013 לגליל מערבי)
"מעברים מנשה וחוף" -- מ.א. מנשה, חוף כרמל (בהקמה ב2013)

המשכיות
לאחר למעלה משש שנות פעילות של התכנית במסגרת תבת הוחל בתהליכי הטמעה של התכנית בממשלה.
החל משנת 2011 משרד הרווחה לקח על עצמו את הובלת התכנית. בתהליך הבניית ההמשכיות לתכניות התשתית הוסכם בין משרדי הממשלה כי משרד הרווחה יוביל את תכנית מעברים בהשתתפות של משרד התמ"ת .

כמובן יחד עם משרדי הממשלה המובילים שותפים בתכנית המועצות האזוריות כמובילות התכנית ברמה המקומית, וכן משרדי ממשלה נוספים וגורמים מקומיים.
משרד הרווחה נערך להמשכיות ארוכת טווח. תקציב התכנית נמצא כבר בבסיס התקציב של המשרד.

בהיות תבת גוף מפתח של תכניות ושל מודלים בתחום התעסוקה, וכחלק מהתפיסה ההולכת ומתפתחת בג'וינט, תבת ממשיכה להיות שותפה בתכנית ומתמקדת באחריות על ה"מעטפת" המקצועית של התכנית של התכנית הכוללת: ניהול ארצי, הדרכה והכשרת צוות, ניהול ידע, פרסום ושיווק וריכוז ועדת ההיגוי הארצית.
שנת 2011 היתה שנת מעבר במהלכה התקיימו דיונים מקצועיים בתוך המשרדים ובין השותפים שמטרתם מיצוב ומיסוד המודל , התכנית ואופני הפעלתה במגמה לאפשר הפצה והרחבה ופיתוח מודלים יחודיים כמענה מקומי לתעסוקה קהילתית במגזר הכפרי. בשנת 2012-2013פנינו להרחבת השותפויות ברמה הארצית וברמה המקומית שיסייעו בביסוס התכנית ובאפשרויות להתרחבותה והפצתה.